מה הוא תהליך הריברסינג?

קצת הקדמה:

מהרגע שבו הגענו לעולם, יצאנו מהרחם ונפרדנו מחבל הטבור, לקחנו את הנשימה הראשונה שלנו.

ברגע אחד נפרדנו מהרחם של אמנו, שסיפקה לנו הגנה, בטחון ומזון ויוצאים לאוויר העולם.

תינוקות וילדים עד גיל 2-3 נושמים נשימה מעגלית-מחוברת באופן טבעי, מה שמאפשר להם לבטא באופן ספונטני רגשות, צרכים, להרגיש ולשחרר בקלות כאבים, כעסים, הם יכולים בקלות לשמוח, להתלהב, ולהיות הכי אותנטיים בהווה.
הם 
חווים את עולמם הפנימי ברגע האמת וללא תנאי.

ככל שהזמן עובר ובהתאם לסביבה בה גדל הילד (משפחה, חברים, בית ספר) הוא מקבל את ההתניות מהסביבה והתכנות החברתי המעצבים את אופיו, מחשבותיו, אמונותיו ואת גישתו לחיים.

למשל: כסף זהו ייצר הרע, אנשים עשירים הם רעים, צריך לעבוד קשה כדי לשרוד, כל הגברים זבל, כל הנשים שק של נחשים, אני לעולם לא אהיה מאושר, אין אהבה בעולם ו/או לא מגיע לי לקבל אהבה, אני לא ראוי לאהבה, והרשימה עוד ארוכה...

אחת ההתניות הנפוצות לבנים מגיל קטן שצריך להראות שאתה חזק, לשמור על תדמית והכי חשוב לעולם לא לבכות ולא להביע חולשה או רגישות.

בנות מגיל צעיר מותנות להיות "המין החלש, העדין והיפה", להתלבש ולהתנהג באופן מסויים, להיות תחת חסותו של הגבר.

לימדו אותנו שרק אם נעמוד בציפיות ובדרישות, רק אז יאהבו ויקבלו אותנו ונהיה חלק מהחברה.

מגיל קטן חינכו אותנו לא לפחד, לא לכעוס, לא להיות עצובים (כי זה "לא יפה, לא מנומס") ואפילו לא לשמוח, לצחוק או להתלהב יותר מדי (כי "מה אתה, משוגע? איזה חומר לקחת"?)

לא משנה מה אנחנו, גבר או אשה, אנחנו קודם כל אנושיים. אך אנחנו חיים בחברה בה מחנכים אותנו לא להראות ולא לבטא את הרגשות שלנו ומה מתחולל בעולמנו הפנימי, כי לאף אחד אין זמן או כח להכיל אותנו, אז לא נותרת ברירה אלא להחביא, להדחיק ו"להמשיך את היום כרגיל".

אך האמת היא, שאי אפשר באמת להמשיך את החיים כרגיל כאשר אנחנו מטאטאים בכל יום מחדש את הרגשות שלנו מתחת לשטיח.

רגשות שאינם מקבלים ביטוי ומענה מצטברים ומצטברים והופכים להיות למועקה ביום יום, לתחושת מצוקה פנימית ובדידות, מרגישים ירידה באנרגיה ובחיוניות, נכנסים לדיכאון ומאבדים את שמחת החיים, ממש כמו שק של שואב אבק כאשר לא מרוקנים אותו, והוא כבר מלא עד אפס מקום.

כאשר חיים במצב של דחק רגשי תמידי, עלולים להתפתח חרדות, כאבים כרוניים ומחלות.

במצב של דחק רגשי הדבר הראשון שמושפע מכך זו היא הנשימה. 

כדי להימנע מרגשות, גם מאלה שמופנים כלפינו מבחוץ (למשל כשמישהו כועס או צועק עלינו ולא נעים לנו) הנשימה מתקצרת ואפילו נעצרת ואנחנו נכנסים למצב של "ספיגה" ובכך האנרגיה של אותו אדם מועברת אלינו.

כדי להימנע ממצבים רגשיים לא נעימים, הנשימה הופכת להיות רדודה ושטחית. אך מה שקורה בפועל זה שהרגש לא נמנע, אלא נעצר ונשאר בתוכנו.

זה קורה מכיוון שאי שם בילדות, אמרו לנו שכעס או כל רגש אחר הוא שלילי, ויש להימנע ממנו, ולכן לא רק שאנו לא מאפשרים לעצמנו לבטא כעס, אנו גם לא מסוגלים לתת לאנשים אחרים להביע את הכעס שלהם.

האמת היא, שאין רגשות "שליליים" או "חיוביים". רגש הוא רגש, ואם לא ההתניות שיש לנו כלפי רגשות שהוגדרו כ"שליליים", גם כעס היה נחשב ללגיטימי, בדיוק כמו שמחה. 

מהו תהליך הריברסינג?

זוהי טכניקת נשימה מעגלית-מחוברת רבת עוצמה המאפשרת ביטוי ושחרור טבעי של אותם רגשות מודחקים, מתח, חרדות וסטרס מתמשך, דיכאון, חרדות, אכזבות וכ"ו..
זהו תהליך עוקף שכל אשר מביא את המטופל לשינוי במצב התודעה ותחושת אופוריה בעזרתם ניתן להציף ולשחרר תבניות ודפוסי חשיבה מעכבים, מחשבות טורדניות, פחדים, טראומות, בעיות גופניות/נפשיות ומחלות כרוניות, וכל דבר שאינו מאפשר חיים שמחים ומאושרים. 

התוצאות לעיתים קרובות עמוקות שכן תהליך זה פועל ישירות על שורש הנושאים הללו, בין אם הוא מודע או לא מודע.

כך למעשה נוצר מרחב בטוח ומרפא למטופל לחוות מחדש ולשחרר את חוויות העבר ו/או הטראומות שגרמו לתקיעות הרגשית.

מה זה אומר "לעקוף את השכל"?

המוח שלנו נועד להיות הצופה על חיינו ויוצר רעיונות והשראה. להבדיל ממה שלימדו אותנו, הוא לא נועד להיות מקבל ההחלטות שלנו.

במהלך חיינו למדנו לסמוך על השכל שלנו כמקבל ההחלטות בחיים כדי להשיג תוצאות "הגיוניות, מקובלות ורציונליות" כלפי חוץ וכנהוג בחברה. אמנם אין זה אומר שהן נכונות עבורנו. 

כמה פעמים הרגשתם שלמרות שהשכל נותן את כל הסיבות ההגיוניות למדוע כדאי לעשות דבר מסויים, בזמן שהתחושה הפנימית בגוף התנגדה לכך? או להפך? השכל נתן רשימה ארוכה של "למה לא כדאי"? בזמן שעמוק בתוככם הרגשתם התלהבות אדירה ורצון לפעול?

השכל לעולם לא יודע את התשובה, הוא רק מריץ סיפורים ופרשנויות על המציאות שאין להם שום קשר לחייכם האישיים (אלא לחייהם של אנשים אחרים). 

בזמן הריברסינג, הצד המודע של המוח הופך להיות פאסיבי, ומתעורר תת המודע.

לתת מודע שלנו יש קשר עם האינטואיציה והתחושות הפנימיות שלנו, ואילו הצד המודע עסוק וטרוד בענייני היום יום, שופט ומנתח את המציאות וכך למעשה אנו מאבדים קשר עם הגוף שלנו, שמנחה אותנו בכל רגע מה לעשות, איך לפעול ואיך להגיב כדי לחיות חיים מאושרים ומספקים.

הריברסינג עוזר ליצור מחדש את הקשר עם הסמכות הפנימית שלנו ומנקה את ההתנגדויות שהצטברו במהלך חיינו שמנעו מאיתנו להקשיב לה.

כמו כן, תהליך הנשימה המעגלית מאפשר לסלוח לכל מי שפגע בנו ולפתוח מחדש את הלב שהיה סגור עקב אכזבות וציפיות שלא מומשו - משהו שקשה מאוד לעשות ביום יום כאשר תפיסת המציאות היא שכלית.

  • White Facebook Icon

כל הזכויות שמורות לדריה בלס 2019 ©